קיימות ושינוי האקלים
קיימות שינויי אקלים, אירועי קיצון והשפעתן
בעולם המתמודד עם משבר אקלים הולך ומחריף, עולה החשיבות בהקניית כלים להתמודדות והעלאת המודעות בתחומי הקיימות ושינוי אקלים. תוכניות HIL עוסקות במגוון רחב של אתגרים בתחומי הקיימות ושינויי האקלים, מצמצום פליטות גזי חממה ועד קידום יעילות אנרגטית, כלכלה מעגלית, כלכלה כחולה וניהול משאבים. אנו מחברים יזמים, חוקרים וארגונים כדי לסייע בפיתוח מיזמים חדשניים בעלי השפעה סביבתית ממשית, ולבנות גשרים בין האקדמיה, התעשייה והקהילה.
שימור עצים בוגרים בסביבות עירוניות
מוצע על ידי: איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה ומשרד החקלאות וביטחון המזון
האתגר:
עצים הן רכיב חיוני בעיר בריאה ובת־קיימא המהווים ריאה ירוקה עבור התושבים. פרויקטים של התחדשות עירונית ופיתוח תשתיות מהווים לעיתים איום על עצים בוגרים. עצים אלו ממלאים תפקיד קריטי בוויסות הטמפרטורה, שיפור איכות האוויר, הפחתת רעש וחיזוק רווחת התושבים ותחושת החיבור שלהם לסביבה.
אתגר זה קורא להגברת המודעות הציבורית והמקצועית לערך השמירה על עצים בוגרים במרחב העירוני. הוא מעודד פיתוח כלים ואסטרטגיות פרואקטיביות למניעת כריתה מיותרת של עצים ולזיהוי מצבים שבהם עצים עלולים להיות בסיכון.
המטרה היא להבטיח שעצים בוגרים יישארו חלק בלתי נפרד מתכנון ופיתוח עירוני, תוך יצירת איזון בין צמיחה לשמירה על הסביבה.
קידום אורח חיים בריא ובר קיימא בבתי ספר באמצעות כלכלה התנהגותית
מוצע על ידי: איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה
האתגר:
עידוד הרגלים סביבתיים ובריאים במוסדות חינוך הוא נדבך מרכזי במדיניות אקלים מקומית יעילה, התורם הן להפחתת פליטות גזי חממה והן להסתגלות לשינויי האקלים.
עם זאת, מחקר בכלכלה התנהגותית מצביע על כך שמסרים המבוססים על ערכים בלבד לרוב אינם מספיקים כדי לייצר שינוי משמעותי. הטיות התנהגותיות כמו תחרותיות, רצון להידמות לאחרים או הימנעות מהתחושה שמנצלים אותך, משפיעות בצורה משמעותית יותר על קבלת החלטות יומיומית.
אתגר זה קורא לפתרונות יצירתיים מבוססי מחקר, המיישמים עקרונות של כלכלה התנהגותית כדי לנתב תלמידים, מורים וקהילות בית־ספריות לעבר הרגלים מקיימים ובריאים יותר. המטרה היא להטמיע שינוי התנהגותי ארוך טווח בסביבת בית הספר באופן שיהיה מעורר עניין, מדיד ובעל השפעה.
בניית חוסן אקלימי מקומי
מוצע על ידי: איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה
האתגר:
עם החרפת משבר האקלים, על ערים להיערך לאירועי מזג אוויר קיצוניים המהווים סיכון ממשי לאוכלוסייה העירונית. בין האתגרים הרבים ניתן למצוא הצפות, גלי חום ממושכים, הפסקות חשמל ושיבושים בתשתיות חיוניות. קהילות פגיעות הן לרוב הראשונות להיפגע ובצורה הקשות ביותר.
אתגר זה קורא לפיתוח פתרונות ציבוריים חדשניים שיחזקו את החוסן האקלימי המקומי. הוא מזמין חשיבה מערכתית ושיתופי פעולה בין־מגזריים המשלבים טכנולוגיה, תכנון עירוני, חינוך קהילתי והיערכות מוסדית. זאת כדי להבטיח שלערים תהיה היכולת להגיב ביעילות ובצורה שוויונית למצבי חירום אקלימיים עתידיים.
צמצום פסולת במרחבים טבעיים פתוחים
מוצע על ידי: קרן קיימת לישראל (קק״ל)
האתגר:
שטחים טבעיים פתוחים מזדהמים יותר ויותר בשל אשפה שמשאירים אחריהם מבקרים במהלך פעילויות פנאי בחיק הטבע. גם פסולת שנזרקת לפחים לעיתים מתפזרת ברוח או על ידי בעלי חיים.
חלק מרכזי מהבעיה נובע ממחסור במודעות ציבורית. אנשים לרוב אינם חושבים מה קורה לאשפה לאחר שהם עוזבים, או אינם מבינים את ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות ארוכות הטווח של פסולת במערכות אקולוגיות טבעיות.
אתגר זה מבקש פתרונות יצירתיים ויישומיים להפחתת פסולת בשטחים פתוחים, להגברת המודעות ולקידום התנהגות אחראית בטבע. המטרה היא לשמור על שלמות הנופים הטבעיים שלנו ולהבטיח גישה מהנה ובת־קיימא גם לדורות הבאים.
סילוק אחראי של תרופות שפג תוקפן
מוצע על ידי: שירותי בריאות כללית
האתגר:
הטמנה לא נכונה של תרופות שפג תוקפן, כגון השלכתן לפח או קבורתן בצורה לא מבוקרת, גורמת לנזק סביבתי משמעותי. חומרים פעילים בתרופות עלולים לחלחל לקרקע ולמי השתייה, לזהם מערכות אקולוגיות טבעיות ולחדור לשרשרת המזון. תרופות המשמשות בטיפול בבריאות הנפש הן מסוכנות במיוחד בהקשר זה.
מעבר לסיכונים הסביבתיים, מדובר גם בבזבוז של משאבים יקרי ערך. תרופות רבות שהושלכו עדיין ניתנות לשימוש על ידי מטופלים הזקוקים להן, אם היו נאספות ומופנות כראוי.
אתגר זה קורא לפיתוח פתרונות חדשניים שיבטיחו טיפול בטוח ובר קיימא בתרופות שפג תוקפן או שלא נעשה בהן שימוש, זאת במטרה למזער את ההשפעה הסביבתית, להפחית בזבוז ולהגביר את המודעות הציבורית לגבי השלכת תרופות באופן אחראי.
ניהול בר-קיימא בבתי חולים
מוצע על ידי: אוניברסיטת חיפה
האתגר:
שינויי האקלים מהווים את האיום הגדול ביותר על הבריאות העולמית במאה ה־21. באופן פרדוקסלי, מגזר הבריאות תורם לכ־5%–10% מפליטות גזי החממה העולמיות.
בתי חולים הינם צרכנים גדולים של אנרגיה, חומרים ומשאבים הפועלים לעיתים באופן לא מקיים. בין היתר מדובר בשימוש מוגזם באנרגיה, פליטות גזי חממה מגזי הרדמה, שימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים ומיקרופלסטיקים, אספקת מזון לא מקיימת, חוסר במרחבים ירוקים ומערכות תחבורה מזהמות.
אתגר זה מזמין פיתוח פתרונות פרקטיים וברי־הרחבה שיאפשרו את הפעילות בבתי החולים מבלי לפגוע באיכות הטיפול. הוא קורא לחשיבה חדשנית המשלבת טכנולוגיה, עיצוב מערכתי ושינוי התנהגותי, במטרה להפוך את בתי החולים לתורמים פעילים במאבק לשינויי האקלים ולקידום בריאות הסביבה.
